<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימנים כ"ו—כ"ז</h1>
<h2>דף מא:</h2>
וכן כתבו גאוני צרפת שברכת ג' אינה פוטרת מעין ג' ואם אוכל אדם דייסא או חביץ קדרה וכיוצא בהם אעפ"י שהברכה שלאחריהם היא מעין שלש אין ברכת ג' פוטרתן ומביאין ראיה ממה שאמרו דברים הבאי' לאחר הסעודה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם ואם כן שברכת שלש פוטרת מעין שלש למה נברך לאחריהם הפטרם בברכת שלש. ויש גאונים חולקים קצת בדבר ואומרים שדין זה ודאי בשאר דברים חוץ היין שודאי יין ברכת שלש פוטרת מעין שלש ואם שתה אחר שאמר הב ונבריך שאז"ל שאסור לשתות בלא ברכה מברך לפניו ולא לאחריו שבה"מ יפטרנו ואפי' יברך בה"מ בלא כוס. וסיוע לדבר זה ממה שאז"ל חמרא סעיד ומשמח והוינן בה א"כ נברך עליה ג' ברכות ומשני לא קבעי אינשי עילויה נראה ודאי דאי לאו דלא קבעי עליה היינו מברכין עליו ג' ברכות כמו על הפת וכיון שכן דין הוא שיהיה מעלה יתירה על שאר המינים שתפטרנו ברכת שלש מעין שלש וכן נמי דעת הרשב"א ז"ל: ואחר ברכת שלש אם ברך על הכוס ושתה צריך לברך ברכה זו כמו שכתבנו והסכימו כל הגאונים ז"ל שאין לברך ברכה זו אם לא שתה מלא לוגמיו ואם ברך הוי ברכה לבטלה כי ודאי בברכה שלאחריו צריך שישתה כשעור בין מים בין יין מלא לוגמיו ובפת כזית. ובהל' ברכת הנהנין אבאר דין זה בארוכה בע"ה.
